רבים מהמגיעים לטיפול מדווחים שהרגע הזה, רגע החלטה האם לפנות לטיפול, היה לא פשוט עבורם. לעיתים קרובות הם הסתובבו עם השאלה חודשים ארוכים: "האם הקושי מספיק רציני?", "אולי זו רק תקופה קשה שתעבור?", "אולי אני פשוט צריך להיות חזק ולהתמודד לבד?", "מה תגיד הסביבה?" ועוד. שאלות אלו, שמלוות בתחושות של חוסר ודאות, בלבול וחששות, הן חלק טבעי מתהליך ההבשלה לקראת פנייה לטיפול.
פנייה לטיפול אינה מעידה על כשל או על חולשה, אלא דווקא על מודעות עצמית, על יכולת להבחין במצוקה פנימית ולרצות לטפל בה ועל אופטימיות – אמונה שיכול להיות לי טוב יותר ומגיע שיהיה לי יותר טוב. טיפול הוא תהליך שבמהלכו אדם יכול להעמיק את ההיכרותו עם עצמו, עם חלקים שהוא פחות מודע לגביהם, עם כאבים ופגיעויות אותם הוא סוחב מהעבר, לזהות דפוסי חשיבה והתנהגות שמובילים אותו שוב ושוב לאותם מקומות כואבים, ולבחור מתוך מודעות והבנה דרכים אחרות לפעול, לחוות ולחיות.
עצם ההתלבטות אם לפנות לטיפול מעידה שכבר החל תהליך פנימי חשוב – תהליך של התבוננות, שאלת שאלות ופתיחות לשינוי. לא תמיד צריך 'בעיה גדולה' כדי להצדיק טיפול. לעיתים מדובר בתחושת חוסר שקט, קושי לקבל החלטות, תחושת עומס רגשי כללי או רצון להבין את עצמנו טוב יותר.
לעיתים, דווקא כשהכול נראה 'בסדר' מבחוץ – משהו בתוכנו מרגיש תקוע. זה הזמן להיעזר באדם נוסף שיקשיב, ישאל שאלות, ישקף ויעורר מחשבות חדשות. הטיפול מאפשר ליצור מרחב בטוח שבו אפשר לדבר על הכול, גם על מה שקשה, מביך, או לא ברור. אין צורך לדעת מראש מה רוצים להגיד – עצם הדיבור, ההקשבה, והקשר שנרקם הם התחלה משמעותית. אם הדברים מהדהדים בקרבכם ונוגעים במשהו עמוק בתוככם, אתם לא לבד. ההתלבטות, החשש, ולעיתים גם התקווה, כולם שותפים נאמנים למסע הזה. אני מזמין אתכם לעשות את הצעד הראשון ולפנות. עצם צעד ראשון זוה הוא כבר ביטוי של אומץ ותקווה שיכול להיות לכם יותר טוב.
החיים עצמם - מאמרים נוספים:
